Search
  • contact15540

על חינוך ורלוונטיות

נכתב והוצג ע"י מיכל שלם ועו"ד מיכל לבנטל אנדרסון בכנס מערכת החינוך בישראל: לקראת קונצנזוס חדש" של הקואליציה לאוטונומיה בחינוך ואיגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות



מעטות ההזדמנויות בהן ניתן לשנות מהיסוד. שיבוש קולוסאלי ומשבר כמו הקורונה יכלו לשמש טריגר לכך, בוודאי במערכת החינוך והלמידה שעוד טרם הקורונה נקלעה למשבר עמוק.


כמו נושאת המכולות הענקית שנתקעה במשך ימים בתעלת סואץ כך גם מערכת החינוך במדינת ישראל תקועה בתעלה מזה שנים בלא יכולת להתקדם. השיבוש שחל בעקבות משבר הקורונה והעדר ההכנה מראש העצים את הקושי להיחלץ מהמשבר ולנוע קדימה. נשאלת השאלה האם מה שהיה הוא שיהיה ?


בהיעדר שיבוש, אנו ממשיכים באותה דרך גם אם היא תעלה צרה שאינה מותאמת לצרכים העכשוויים. הדבר מקבל משנה תוקף, במערכות כבדות. אם נמשיך לעשות את אותו הדבר אל לנו לצפות לתוצאה אחרת. מערכות שלא יתאימו את עצמן לקצב השינויים, יהפכו ללא רלוונטיות. גם מערכות מורכבות, כמו מערכת החינוך, לא חסינות מפני היעלמות במידה ולא ישכילו להשתנות ולהתאים עצמן. מקורות הידע רבים ונגישים ואינם עוד נחלת מערכת החינוך בלבד.


כשם שברור שלא ניתן להמשיך ולהתנהל באותה צורה סביב התעבורה הימית בתעלת סואץ, כך ברור שמערכת החינוך אינה מותאמת לעולם העכשווי בפדגוגיה, בתוכן ובמבנה ונדרשת פרדיגמה חדשה. ההבנה שמה שהיה הוא לא שיהיה, יוצרת חלון הזדמנויות לקפיצה קדימה ושינוי אמיתי.


משבר הקורונה הציף את הצורך לעבור מחינוך ללמידה כשהתלמיד.ה במרכז, ללמוד איך ללמוד, ולהתאים את הלמידה לכל אחד.ת על-פי צרכיו.ה. המשבר הבהיר ביתר שאת כי נדרש פתרון הוליסטי המתייחס למערכת כולה כמו גם את הצורך לסגור את הפער בין דרישות שוק התעסוקה לכישורי ויכולות בוגרי מערכת החינוך.


שוק התעסוקה זועק מזה זמן רב על חוסר התאמה של כ 80% בין דרישות שוק התעסוקה לבין היכולות והכישורים של בוגרי מערכת החינוך. על פי נתוני ה- OECD חוסר ההלימה בין הנלמד במערכת החינוך לצרכי

שוק העבודה פוגע לטווח ארוך בחוסנן של המדינות, בפריון ובצמיחה. אלו לצד ביקושים ומחסור הולך וגדל בעובדים בעלי.ות מיומנויות עכשוויות ומיומנויות טכנולוגיות מחייבים שינוי תפיסתי .


בשנת 2030 לפי דו"ח מקיניזי ימחקו כ 30 מיליון משרות וכ 29 מיליון משרות חדשות יווצרו. יש קושי גדול

לחזות לאילו משרות עתידיות אנו אמורים להכשיר את התלמידים והעובדים העתידיים. אלו מחייבים שינוי קונספציה ומעבר לפיתוח של כישורים ומיומנויות רכות החל ממערכת החינוך ולאורך כל החיים. פיתוח "ארגז מיומנויות" שילווה את הלומדים.ות לאורך חייהם ונגישות למשאבי למידה הנם בגדר זכות יסוד של כל ילד.ה במדינת ישראל. ל"ארגז מיומנויות" משמעות גם בהיבט של חוסן כלכלי לאומי. על פי נתוני בנק ישראל( 2018), שיפור המיומנויות בישראל לכדי הרמה הממוצעת ב-OECD יכול להעלות את הפריון ב-2.7%—2.9% . הדבר צפוי לסגור חלק ניכר מפערי הפריון ולאפשר מוביליות כלכלית וחברתית.


בתכנית "חינוך 2030, מפת דרכים לחינוך ולמידה בישראל" אותה כתבנו והצגנו בנובמבר 2020 בשיתוף עם הקבינט הציבורי לחינוך, הצבענו על הפערים בהקניית מיומנויות, ערכים וידע. אלו מהווים חסם לתלמידים.ות למוביליות חברתית ותעסוקתית בהמשך.


בתכנית "חינוך טכנולוגי רצף למידה מחטיבת הביניים לעולם התעסוקה" שגיבשנו בשיתוף הקבינט וקרן ביחד הצפנו את התפקיד המרכזי של החינוך הטכנולוגי בפיתוח חוסנה של מדינת ישראל ובהצתת עתיד אחר. החינוך הטכנולוגי צריך להיכנס לבסיס הלמידה החל מהגילאים הצעירים. חינוך טכנולוגי המושתת על התנסות ועשייה הוא אבן יסוד להכנת הדור הצעיר, להתמודדות עם האתגרים של עולם משתנה ולהכנה לעתיד משתנה. יש לצייד את התלמידים.ות ביכולת ללמוד איך ללמוד ובמיומנויות יסוד של אוריינות שפתית וחישובית, בכישורים רכים כמו יצירתיות, יכולות חשיבה ביקורתית ומעשית.


המשמעות של למידה אחרת המותאמת למאה ה- 21 איננה עוד הקניית ידע ושינון אלא מציאת הדרך ללמוד, להעמיק, לשאול שאלות ולפתח את המצפן וההנעה האישית ללמידה. בעידן של שינויים אקספוננציאלים נדרשת מוכנות ופדגוגיה אחרת מכפי שהיתה בעבר. מעבר מצבירת מידע, אשר נגיש היום בכל מקום, לפיתוח מיומנויות רכות כמו סקרנות ויצירתיות והיכולת לעבד מידע ולשאול שאלות בעולם שמשתנה כל הזמן, יכולת לפיתוח שיח זהות ערכים ובניית בסיס לחיים משותפים. סט כישורים הנשענים על כישורי חיים כגון שיתוף פעולה, גמישות, עצמאות ולמידה לאורך החיים, כישורי חשיבה עמוקה שכוללים חשיבה ביקורתית, יצירתיות, חדשנות ופתרון בעיות וכישורים טכנולוגים. זהו ארגז כלים הכרחי להשתלבות בשוק העבודה העתידי. זהו צו השעה.


על מנת שמערכת החינוך תישאר רלוונטית ומותאמת לאתגרי המאה ה 21 צריך למקד מאמץ באבני השינוי העיקריים: פיתוח לומד.ת עצמאי, מעבר ממערכת ריכוזית לביזורית ומתן עצמאות ניהולית ופדגוגית לרשויות המקומיות, מנהלי.ות בתי הספר ומנהיגי החינוך, שיפור במעמדם של מנהיגי.ות החינוך ומשיכת הכוחות הטובים ביותר למערכת, שינוי תפיסת ההוראה וההקניה לתפיסה בה המורה משמש כמנהיג למידה, מאמן וחונך במסע הלמידה האישי של כל תלמיד.ה, כולם לומדים וכולם מלמדים, מתן הזדמנות ונגישות לכלל הילדים לפתח מערך מיומנויות וכישורים החל מהגיל הרך ופיתוח אקוסיסטם ורצף לימודי אשר במרכזו התלמיד.ה ולו שותפים כלל השחקנים. בית הספר יהפוך למקום שממוקד בחיברות ורישות מקום בו אפשר ללמוד שיתופי פעולה ועבודת צוות, מקום שממוקד ברווחה האישית של כל תלמיד.ה.


במונחי עלות תועלת, השקעה באבני השינוי כמו למשל הכשרת מנהיגי.ות החינוך, מעבר לחמישה ימי לימוד 8 שעות ו 5 בגרויות (585), ביזור ומתן מרחב פעולה עצמאי למנהלים ובתי הספר, תניב תוצאות טובות בהרבה מהקטנת גודל הכיתות למשל. האתגר איננו בהיקף התקציב אלא בפיזור שלו ואיכות השימוש בו, בחיבור למדדים ותוצאות, החל מסעיפי התקציב ועד לפיקוח. שינוי השיח מתוספת שעות לאיך משתמשים בהם באופן הטוב ביותר לטובת הלומדים. דיפרנציאליות משמעה ההבנה שכל תלמיד לומד אחרת ונדרשים עבורו כלים אחרים.


המודל המסורתי מבוסס על סטנדרטיזציה ופס ייצור אחיד וזאת למרות שכל תלמיד דורש התייחסות אחרת. הפרסונליזציה - למידה מותאמת אישית, היא המפתח למודל החדש. הטכנולוגיה היא כלי שמאפשר את שינוי המודל בו כל תלמיד יכול ללמוד בקצב שלו. היא מאפשרת למידה בכל מקום. על על מנת לוודא שאף אחד לא נשאר מאחור יש לתת לכלל הלומדים במרכז ובפריפריה נגישות לכלים הללו. אלו יחזקו את החוסן האישי של הלומדים, יכינו אותם למצבים משתנים וישנו את המשוואה כתובת שווה עתיד.


חינוך הוא מנוע צמיחה מרכזי במשק הישראלי, חינוך שווה פריון, חינוך שווה חוסן לאומי. לא פחות. חינוך הוא העסק של כולנו. כמדינה חפצת חיים אנו מחויבים להוביל בחזית החדשנות ולשמור על מעמדנו כאומת הסטארטאפ. על מנת לעשות זאת נדרש טיפול שורש במערכת החינוך, כזה שיניח תשתית ליסודות הלמידה - חשיבה מערכתית , חשיבה עתידית, חשיבה ערכית, חשיבה אסטרטגית ושיתופי פעולה. ללא אלו אין חדשנות וקידמה ברת קיימא.


כדי להצית עתיד אחר יש לעבור ממערכת חינוך למערכת למידה. השיבוש שנוצר פותח פתח להזדמנות אמיתית לשינוי פרדיגמה ולהצמחת דור בעל כישורים ויכולות המותאמים למציאות החדשה ולדרישות שוק התעסוקה העתידי. דור שלמידה עצמית, סקרנות וחקר הם חלק מההוויה שלו, דור שפתוח לטכנולוגיה ומדבר את השפה. אין לנו את הפריבילגיה לפספס, מחיר חוסר הסתגלות של מערכת החינוך כבד מדי, חלון ההזדמנויות עלול להיסגר, השיבוש מחייב אותנו לפעול. רק כך נשאיר את מערכת החינוך רלוונטית.


98 views0 comments