מכתב לשר חינוך הנכנס שפורסם בספר מכתבים לשר החינוך הנכנס, מאי 2020
לשר/ת החינוך הנכנס/ת,
הנדון: מחשבות על עתיד הלמידה בישראל
במסגרת עבודתינו עם הקבינט הציבורי לחינוך יצאנו למסע מרתק במהלכו פגשנו אנשי חינוך מהגן ועד האקדמיה, מהתעשייה והקהילה, למידה פורמלית ובלתי פורמלית, הורים, מורים, מנהלים ותלמידים. בזכות אלו נחשפנו לתובנות רבות, הכרנו לעומק את הרפורמות שניסו ליישם ב - 30 השנה האחרונות, בחנו מה קורה בעולם ומה ניתן לאמץ כדי שמערכת החינוך תישאר רלוונטית. ברור שאם נמשיך לעשות את אותו הדבר לא נקבל תוצאות אחרות.
שאלה מרכזית במסע שלנו - כיצד נוכל לייצר רצף של למידה, סקרנות והתקדמות עבור הלומדים במערכת החינוך בישראל, ארגז כלים שישמש אותם לאורך החיים?
כדי להקל על כניסתך לתפקיד שמחות לשתף בחלק מהתובנות שלנו :
מנהיגי חינוך - אתגר משמעותי בפני מערכת החינוך בישראל הוא משיכת הכוחות הטובים ביותר למערכת החינוך ולא כברירת מחדל. רק אם נשנה את המציאות והשפה ונאפשר למורים ולמנהלים להפוך למנהיגים ומובילי דרך, יהפוך מקצוע ההוראה לאטרקטיבי. במבט השוואתי ובמונחי עלות תועלת, השקעה בהכשרת מנהיגי החינוך תניב תוצאות טובות בהרבה מהקטנת גודל הכיתות למשל.
עצמאות למנהלים ובתי הספר - מערכת החינוך היום היררכית וריכוזית . פיתוח יכולות וכישורים של המאה ה -21 דורש ביזור ומתן מרחב פעולה עצמאי למנהלים ובתי הספר כדי שאלו יוכלו ליזום ולעסוק בחדשנות חינוכית. רק כך, רעיונות יכולים לנבוט ולצמוח.
מוביליות חברתית כמדד להצלחה - מערכת החינוך לא מצליחה לסגור פערים. על מנת לשנות את המשוואה כתובת = עתיד, ניתן להתחיל ביישום צעדים זמינים כמו למידה מרחוק על ידי מיטב המורים, בדומה לקורסים מקוונים באוניברסיטאות בעולם. הנגשת הכוחות הטובים ביותר לפריפריה החברתית והגיאוגרפית תבנה מעטפת המצמיחה את היכולות של כל תלמיד. דמוקרטיזציה של המידע והנגשתו הם צעדים הכרחיים בסגירת פערים ושינוי הפרדיגמה כך שעתידו של הלומד לא יהיה תלוי במקום ממנו הוא בא.
דיפרנציאליות - האתגר איננו בהיקף התקציב אלא בפיזור שלו ואיכות השימוש בו, בחיבור למדדים ותוצאות, החל מסעיפי התקציב ועד לפיקוח. שינוי השיח מתוספת שעות לאיך משתמשים בהם באופן הטוב ביותר לטובת הלומדים. דיפרנציאליות משמעה ההבנה שכל תלמיד לומד אחרת ונדרשים עבורו כלים אחרים.
נטוורקינג כמיומנות - המאה ה-21 מביאה עמה את הצורך לאוריינות דיגיטלית לצד הצורך ללמוד וללמד יצירת קשרים בינאישיים. אלו כוללים מיומנות לבניית רשת קשרים בינאישיים ויכולת ליצור שיתופי פעולה. מיומנויות הנטוורקינג והרישות יסיעו ללומד לצאת מאזור הנוחות, להתפתח ולשפר את סיכוייו למוביליות עתידית.
לומדים ללמוד וללמוד מחדש - מקורות הידע השתנו אבל המערכת מתקשה לעמוד בקצב ובביצוע ההתאמות הנדרשות, בראשן תפיסת המורה כמנחה ולא כמקור הידע הבלעדי. נדרשת שינוי פרדיגמה מהיסוד, כך שאין "מורה" אחד, אלא מקורות רבים ללמידה מהם ניתן ללמוד, להסתקרן וללמד האחד את השני. גם פרדיגמת התעשייה משתנה לכלכלה משותפת הדורשת עבודה צוותית מולטי דיסציפלינארית. על מוסדות הלימוד להתכונן לכך ולאפשר לימוד עמיתים.
אקוסיסטם תומך למידה - מסע הלמידה של הלומד הוא לאורך החיים וכולל שותפים רבים. ההבנה שיש הרבה נקודות השקה ללמידה נותנת לגיטימציה לבניית האקוסיסטם וצמיחת מעגלי למידה הכוללים את הלומד, הקהילה, החברה, התעשייה, המדינה. שינוי משמעותי דורש הסתכלות הוליסטית, רב מערכתית. חינוך הוא העסק של כולם.
ידע, מיומנויות ויכולות - למידה איננה עוד הקניית ידע ושינון אלא מציאת הדרך ללמוד, לשאול שאלות ולפתח את המצפן האישי. בעידן של שינויים אקספוננציאלים נדרשת מוכנות והיערכות שונה מהעבר. מעבר מצבירת מידע, הנגיש היום בכל מקום, לפיתוח מיומנויות רכות כמו סקרנות ויצירתיות והיכולת לעבד מידע ולשאול שאלות. זהו ארגז כלים הכרחי להשתלבות בשוק העבודה העתידי. יש להכיר בכך ובאחריותה של מערכת החינוך בהקשר זה .
שינוי מדדי ההצלחה - בשינוי פרדיגמת הלמידה, המדדים הישנים אינם רלוונטים עוד. כמות השינון לא תבדק, אלא יכולת הכלת החומר ועיבודו. יש צורך בבניית עץ ערכים ומערך מדידה חדש המותאם לשינויים המתבקשים, וכולל לצד הישגים אובייקטיביים גם מדדים ערכיים, מיצוי יכולות, שביעות רצון של הורים , אקלים בית ספרי ויכולת השתלבות עתידית בשוק התעסוקה. מומלץ שאלו יהיו שקופים ומונגשים לכלל השותפים במערכת הלמידה במטרה לייצר תמריץ לשינוי ושיפור מתמיד.
כבוד השר/ה, זוהי שעת רצון היסטורית לחינוך בישראל, שילוב כוחות שלך ושל המשרד ביחד עם הקואליציה אותה הצליח לגבש הקבינט הציבורי לחינוך יאפשר להצמיח חינוך ראוי ואיכותי בישראל. רק כך אפשר יהיה לדמיין מחדש למידה מהי. אם נשקיע בתחילת הסיפור נשנה את כולו.
בברכה,
מיכל שלם ועו"ד מיכל לבנטל אנדרסון
מייסדות ומנכ"ליות משותפות
Comments