מאמר דעה שלנו שפורסם בהארץ ביום 2.2.22
משבר הקורונה האיץ תהליכים שהיו קיימים קודם לכן ובמקביל הפנה זרקור אל החוסרים הקולוסאליים שקיימים במערכות השונות, וביניהן מערכת החינוך. - אם לא נשכיל להתאים את המערכות הללו למציאות המשתנה, חוסנה של המדינה יפגע פגיעה קשה משום שהפערים הקיימים בין המצוי לרצוי גדלים והולכים.
מחד, יש לנו יותר מ-60 "חדי קרן" חדשים, ומאידך אין את ההון האנושי לאייש אותם. כשם שבבטחון לא עולה על דעתנו לא להתכונן למלחמה עם הטכנולוגיה החדשה ביותר בכדי להגן על גבולות המדינה , כך גם צריך להיות בחינוך כדי להגן על הכלכלה והחוסן הלאומי. לא יעלה על הדעת להוציא את בוגרי מערכת החינוך ללא מוכנות להשתלב בעולם העבודה או לאזרחות טובה. איכות החינוך תשפיע על עתיד המדינה ועל היכולת שלה להתמודד עם מצבי אי־ודאות, אתגרים כלכליים - חברתיים, משוואת ההזדמנויות וסגירת פערי הביקושים במשק.
בעוד שהממשלה הציבה יעד ממשלתי של עליה מ-10% ל-15% עובדים בענף ההיי-טק עד 2025, לאיש בתעשייה לא ברור כיצד סוגרים את הפער ללא שינוי מהותי באיכות והיצע ההון האנושי . שוק התעסוקה זועק מזה זמן רב על חוסר התאמה של כ 70% בין הצרכים לבין איכות ההון האנושי.
על פי נתוני OECD, חוסר ההלימה בין תכני הלימוד לצרכי שוק העבודה פוגעים לטווח ארוך בחוסנן של המדינות, בפריון ובצמיחה. אלו , לצד ביקושים ומחסור הולך וגדל בעובדים ועובדות בעלי ובעלות מיומנויות עכשוויות ומיומנויות טכנולוגיות מחייבים שינוי תפיסתי וגמישות.
מאידך, יש קושי גדול לחזות לאילו משרות עתידיות אנו אמורים להכשיר את התלמידים והעובדים העתידיים. כל אלו מחייבים שינוי קונספציה וחשיבה אחרת על דמות הבוגר ועל הכנת התלמידים לשוק תעסוקה משתנה על מנת שיוכלו להשתלב באופן מיטבי.
חוסנה של מדינה נמדד באנשיה. לפיתוח "ארגז מיומנויות" , החל ממערכת החינוך ולאורך כל החיים, משמעות גם בהיבט של חוסן כלכלי לאומי. על פי נתוני בנק ישראל ( 2018), שיפור המיומנויות בישראל לכדי הרמה הממוצעת ב-OECD יכול להעלות את הפריון ב-2.7%—2.9% . הדבר צפוי לסגור חלק ניכר מפערי הפריון ולאפשר מוביליות כלכלית וחברתית. פיתוח "ארגז מיומנויות" שילווה את הלומדים והלומדות לאורך חייהם ונגישות למשאבי למידה צריכים להיות זכות יסוד של כל ילד וילדה במדינת ישראל. פערים בהקניית מיומנויות, ערכים וידע מהווים חסם למוביליות חברתית ותעסוקתית וישפיעו על הצמיחה העתידית של המשק הישראלי והיכולת של אזרחיה להשתלב באופן מיטבי ולתרום.
אם נמשיך לעשות את אותו הדבר, אל לנו לצפות לתוצאה אחרת. על המערכת להתאים עצמה לקצב השינויים ולאמץ פרדיגמה חדשה. פיתוח חוסנה של מדינת ישראל מחייב מעבר מצבירת מידע אשר נגיש היום בכל מקום, לפיתוח מיומנויות רכות כמו כישורי חשיבה עמוקה, סקרנות, יצירתיות והיכולת לעבד מידע ולשאול שאלות בעולם שמשתנה כל הזמן, לצד היכולת לפתח שיח זהות ערכים ובניית בסיס לחיים משותפים. יש לצייד את התלמידים והתלמידות ביכולת ללמוד איך ללמוד ובמיומנויות יסוד של אוריינות שפתית וחישובית.
מינוף ההזדמנויות במשבר הקורונה ולמידה ממנו יבססו את המוכנות, ויהוו כר לצמיחה . חוסנה הלאומי של המדינה תלוי בכך. לא במבחני פיז"ה, אלא חדשנות ולמידה משמעותית מותאמת לעולם משתנה ושוק עבודה שאינו ידוע. מחיר חוסר המוכנות של מערכת החינוך לכך כבד מדי. חלון ההזדמנויות עדיין פתוח.
מחברות המאמר:
מיכל שלם ועו"ד מיכל לבנטל אנדרסון
הכותבות הן מייסדות ומנכ"ליות משותפות של Think Creative ומרצות ובפקולטה למנהל עסקים, תכנית MBA עם התמחות בחוסן לאומי בקריה האקדמית אונו, מרצות בתכנית ה MBA של הפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת הונג קונג "חשיבה עיצובית פוגשת עסקים".